חקלאות בהקשר של תקינות איכות הסביבה
כ-50 אחוזים מהשטחים של האיחוד האירופי הם שטחים חקלאיים. בשנים האחרונות, האיחוד האירופי משקיע מאמצים רבים על מנת ליצור אינטגרציה בין הדאגה לאיכות הסביבה לבין מדיניות החקלאות וזאת על מנת להפחית את הסיכונים הסביבתיים שנוצרים בעקבות תעשייה חקלאית מפותחת. האיחוד האירופי מאמין כי חקלאות ואיכות הסביבה הם פרמטרים שמשפיעים רבות האחד על השני. ראשית, הם טוענים כי לאורך השנים החקלאות יצרה תמונות נוף ייחודיות ביבשת שכוללות בין השאר שטחים מיוערים ורחבות של שטחים פתוחים. שנית, היציבות האקולוגית של היבשת, עודדה הקמת מפעלים וכמו כן הגבירה את הגעת התיירים לאירופה. ישנו צורך באיזון עדין בין עושר המשאבים והחקלאות לבין שמירה על סביבה טבעית וניטרלית. הרבה בתי גידול יקרי ערך באירופה נשמרים דווקא בעקבות החקלאות ביבשת, ואף הרבה זנים נתמכים בה על מה להתקיים. עם זאת, חקלאות עלולה לפגוע לרעה באיכות הסביבה, זאת במידה והיא מתבצעת ללא התחשבות בגורמים מסויימים. לדוגמא, זיהום אדמה, אוויר או מקורות מים.
האיחוד האירופי יזם מדיניות חקלאית (CAP) שמחייבת את כלל המדינות החברות בו. ארגון זה זיהה שלושה נושאים חקלאיים בעלי עדיפות גבוהה; הראשון הוא שימור צורות חקלאיות התומכות בשמירה על הסביבה ופיתוח חקלאות 'טבעית' שעושה שימוש באלמנטים טבעיים (לדוגמא הדברה טבעית). הנושא השני הוא ניהול שימוש נכון במשאבי המים. הנושא השלישי הוא פיתוח רעיונות להתמודדות עם שינויי האקלים. בשלושת נושאים אלו, הארגון מחוקק חוקים שתקפים על כלל המדינות החברות. שם דגש על קידם התפתחויות חקלאיות שתומכות באיכות הסביבה לכלל האזורים החקלאיים של המדינות החברות תוך עידוד של החקלאים להמשיך לשחק בתפקיד מרכזי בשמירה על הסביבה באזורים החקלאיים.
התוכנית הראשונה של חקלאות סביבתית פותחה בשנת 1980 ולמדינות החברות הייתה אפשרות בחירה אם לקחת בה חלק או לא. לעומת זאת, החל משנת 1992, ההשתתפות בתכנית זו הפכה לחובה. האיחוד מעודד חקלאות סביבתית על ידי מתן פיצויים לחקלאים שנרשמו באופן התנדבותי לבצע את עבודתם החקלאית באמצעות כלים התומכים באיכות הסביבה. על החקלאים להתחייב לתוכניות אלו לתקופת זמן של לא פחות מחמש שנים, בה הם מאמצים תהליכים ידידותיים לסביבה. תהליכים אלו הם מעבר למחויבות חוקתית, הם מהווים שינוי מהותי בצורת החשיבה של החקלאים ובצורה בה הם מפעילים את משקיהם. בתמורה, החקלאים זוכים לתשלומים, שמשמשים אותם כפיצוי על ההוצאות הנוספות וכהשלמת הכנסה למקרים בהם היא נפגעה בעקבות השינוי שחל בייצור החקלאי.
האיחוד האירופי נוקט במאמצים רבים על מנת להתאים את התהליך הנכון לחקלאי, על פי סדרה של מאפיינים שונים. פיתוח שיטות אלו ממומן באופן משותף על ידי כלל המדינות החברות באיחוד. בין השנים 2007 ל-2013 הושקעו כ-20 ביליון יורו בחקלאות סביבתית. סכום זה מעורך בגודל של כ-22 אחוזים מתקציב הפיתוח של האיחוד.
*ערך זה נכתב בסיוע שחר גבאי