
אבות מייסדים ומנהיגים אירופיים

(ריצ'רד ניקולאוס פון קאודנהובה-קלרגי (1894- 1972
ב-1923, חמש שנים לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, ושש- עשרה שנים לפני מלחמת העולם השנייה, פרסם הפוליטיקאי והפילוסוף האוסטרי את ספרו הראשון "פן-אירופה", כחלק מרעיון שהגה שנה קודם לכן (יחד עם אוטו ואן הבסבורג). הוא ראה בכך דרך יחידה להתמודד עם רוסיה הקומוניסטית. ספרו כלל גם טופס חברות המזמין את הקורא להצטרף לתנועה הפן-אירופית. בין השנים 1924 ל-1938 הוא ערך את העיתון הפן אירופי. ב-1926 כינס קונגרס ראשון על ספרו ועל המשמעות של יצירת חברה פן-אירופית. הוא הצליח לאגד סביבו אנשים דוגמת אלברט אינשטיין, זיגמונד פרויד, תומאס מאן ואף העניק תואר נשיא של כבוד לאריסטוד בריאנד (זוכה פרס נובל לשלום).

וינסטון צ'רצ'יל (1874- 1965)
וינסטון צ'רצ'יל, ממנהיגיה המפורסמים של בריטניה בעידן המודרני ובכלל. על כהונתו כראש ממשלת בריטניה בעת מלחמת העולם השנייה אין צורך להרחיב, מהלכיו הקנו לו את מקומו בין גדולי המנהיגים של המאה העשרים. אך דווקא לאחר המלחמה, לאחר שהודח מתפקיד ראש ממשלת בריטניה, דבק בו חיידק איחוד אירופה. צ'רצ'יל הושפע מרעיונותיו של קלרגי ורצה לקדם את הרעיון הפן-אירופי בעיקר כנגד ברית המועצות הקומוניסטית המתחזקת (ראו נאום "מסך הברזל" המפורסם באוניברסיטת מיזורי, 1946).

רוברט שומאן (1886- 1963)
רוברט שומאן, שומאן נולד בלוקסמבורג והושפע מן התרבות וההיסטוריה הגרמנית והצרפתית. כיהן כשר החוץ הצרפתי בין השנים 1948 - 1952 (ולתקופות קצרות גם כשר האוצר, שר המשפטים וראש ממשלת צרפת). עוד בשנת 1948 החל להעלות את נושא איחוד ושיתוף הפעולה של אירופה, היה ממובילי קונגרס האג והיה מראשי המדינה אשר ניסו להוביל מהלך בנושא איחוד אירופה, בתקופה בה אירופה עוד ליקקה את פצעי המלחמה.

(1876-1967) קונראד אדנאואר
קונראד אדנאואר, הקנצלר הראשון של גרמניה המערבית, כיהן גם כשר החוץ של מערב גרמניה, נשיא פרוסיה וראש עיריית
קלן. אדנאואר נרדף על ידי השלטון הנאצי ונחשד בקשירת קשר להתנקשות בהיטלר. לאחר המלחמה ובטרם היבחרו למשרת הקנצלר, הטילו עליו מדינות המערב להיות בין מנסחי החוקה החדשה של גרמניה המערבית. לצד פועלו לאיחודה של אירופה, הקנצלר היה ידוע בקשריו עם מדינת ישראל הצעירה. הוא היה ממקדמי החתימה על הסכם השילומים ונפגש בשדה בוקר עם דוד בן-גוריון.

ג'ורג' מרשל (1880-1959)
ג'ורג' מרשל היה מדינאי וגנרל אמריקאי ששירת כראש מטה צבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. כמזכיר המדינה וההגנה של ארצות הברית (בשנות ה-40 ובתחילת שנות ה-50) מימש את "התכנית להבראת אירופה", הידועה גם בכינויה "תכנית מרשל", במטרה לשקם את כלכלת אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה.