על פניו עושה האיחוד האירופי רבות בסוגיות איכות הסביבה, אבל אם נבדוק לעומק נוכל לראות כי יש סוגיות עימן האיחוד לא מתמודד, או מעלים עין. כך למשל, בראשית 2010 עלה לסדר היום נושא ציד הדולפינים (המוגדרים בעלי חיים בסכנת הכחדה) בדנמרק, צייד שנחשב מסורת עתיקה במדינה. דנמרק, החברה באיחוד, לא פרסמה גינוי לתופעה, ומעולם לא נערך אף דיון בפורומים של האיחוד בנושא. קשה להאמין כי התמונות שחצו יבשות והסתובבו ברשת האינטרנט נעלמו מעיניי אנשי האיחוד. מדוע הם בחרו להתעלם? מדוע כשאירועים דומים קורים ביפן זעקה גדולה נשמעת? האם מסורת דנית עתיקת יומין חשובה מאוכלוסיית הדולפינים המדלדלת?

​

מנגד, רמת המודעות האירופית גבוהה מאוד בסוגיית התחבורה הירוקה. אומנם אתרים אקטיביסטים ירוקים טוענים כנגד האיחוד שבכל התכנית הירוקה לתחבורה ציבורית הם מתעלמים מנושאי פליטת ה- CO2, אבל בדיקה מעמיקה מעידה על תכנית מקיפה הכוללת הן מעבר לרכבים הפועלים על חשמל וגז, עידוד האוכלוסייה להשתמש ברכבות ואוטובוסים ירוקים,  הכנת ובניית תשתית מתאימה לכך בכל רחבי האיחוד, עידוד השימוש באופניים ואופניים חשמליים בתוך העיר (גם בנושא זה מתן תקציבים לתשתיות).

 

 רוב המדינות החברות באיחוד, בעיקר ממערב ומרכז אירופה, מפותחות מאוד בתחומים הנוגעים לאיכות הסביבה. משנת 2008 הנציבות האירופית מקצה משאבים לשם הורדת מחירי התחבורה הציבורית. גם ברמת התובלה האיחוד מקצה משאבים להכנסת משאיות ירוקות יותר, הקצאת מסלולים למשאיות בכבישים בינעירוניים ותשלום אגרה למשאיות רגילות, שכלל רווחיה יוקצו לפעילות תחבורתית ירוקה.

 

לא מעט ערים החברות באיחוד החלו לשווק פרויקטים של אופניים עירוניים, פרויקט שבו תושב פריז או ברצלונה לדוגמא יכול לשאול אופניים בנקודה מסוימת בעיר ולהחזירם בנקודה אחרת (כן, כן, בחינם). על תשתית הרכבות הקלות, התחתיות והעיליות ברחבי האיחוד אין מה להרחיב, טיול בכל אחת מן הערים המרכזיות באירופה יספק את הראיות. בלמעלה מ- 50 ערים גדולות באירופה יש רכבות תחתיות, כאשר בגרמניה בלבד יש רכבות ב-11 ערים, חלקן קטנות מתל אביב במספר התושבים ובעוד מספר ערים יש רכבות בבנייה. רכבות חשמליות עיליות (trams) יש בלמעלה מ- 210 ערים ברחבי האיחוד האירופי ( 55 מהן בגרמניה), כאשר בחלק מן הערים הן באות בנוסף לרכבת תחתית. אפילו ברמת הפחתת רעש הרכבות עסקה הנציבות. משנת 2008 מוקצים תקציבים לשם הפחתת רעש הרכבות עד ל-50%. כלל הנתונים הללו יכולים רק לעורר בנו קנאה ולקוות שביום מן הימים נדביק את הפער בנושא...