השוק המשותף- בין המדינות החברות לאינטגרציה

​

השוק המשותף הוא תולדה של אמנת רומא (1957), אשר יצרה את הקהילה הכלכלית האירופית ויצרה לראשונה מדיניות משותפת בין מדינות הקהילה בנושא מיסוי, מכסים וסחר. בשנת 1968, יותר מעשור לאחר מכן, הושגו כל יעדי האמנה. בשנות ה-70' המשיכו להסיר עוד ועוד מגבלות בין המדינות החברות. מכניסתו לפעולה בשנות ה- 90' (רפורמות אמנת מאסטריכט, אשר פיתחו את אשר הוסכם באמנת רומא), השוק המשותף נחשב לאחד ההישגים הגדולים של האיחוד האירופי. ביטול המכסים, אזורי סחר חופשי, עידוד תחרות וכדומה העלו את רמת החיים ברחבי האיחוד. על אף שמרבית התחום הכלכלי עבר לידי האיחוד האירופי, השוק המשותף עדיין אינו (ואולי גם לא יהיה) אזור כלכלי אחד כיוון שיש מספר תחומים כלכליים עליהם אחראית כל מדינה בפני עצמה. בעיקר בתחומי מיסוי ורווחה. השוק המשותף קיבל חיזוקים לאורך השנים על ידי האיחוד האירופי, על מנת לעודד ליברליזציה, פיתוח ושיתוף פעולה מצד ה"סוחרים" ו"הצרכנים" כאחד.

השוק המשותף היום​

​

תנועות הסחורות והיקפי שיתוף הפעולה בתחומי התעשייה והמסחר בקרב מדינות האיחוד האירופי, כמעט ואינם מוגבלים כיום מבחינה גיאוגרפית בתחומי היבשת. אל ביטול המכסים והפחתת המיסים הצטרפה גם שווייץ בשנת 2005, וכיום ישנו מרחב עצום של מיסוי נמוך וביטול מכסים ברחבי האיחוד. בנוסף, כל מוצר אשר יוצר בכל אחת ממדינות האיחוד האירופי, חייב לקבל את האפשרות לשיווק הוגן ושווה בכל אחת מהמדינות החברות. נושא זה עוגן על ידי חקיקה באיחוד ובהמשך חויבו המדינות החברות לאמץ חקיקה זו. לעיתים עדיין ניתן לראות את המשטרה או הרשויות מקיימות בדיקות בעת מעבר בין גבולות, אך רק כאשר יש מידע מודיעני ממוקד או בדיקה מדגמית.

המטבע

​

מתוך אמנת ליסבון בנושא האיחוד המוניטארי: "האיחוד יכונן איחוד כלכלי ומוניטארי שהמטבע שלו הוא מטבע האירו" [סע' 3(4) TEU]. האירו, המטבע הרשמי של אירופה, הוא חלק מתהליך יצירת השוק האחיד של האיחוד האירופי. רעיון האיחוד המוניטארי עלה עוד לפני שנים רבות על ידי אנשים כמו ז'אן מונה ואחרים שרצו להאיץ את הליכי הפדרטיביות והאינטגרציה האירופית.

התקציב

​

תקציב האיחוד האירופי מפורסם מידי שנה בשני כרכים, בכל השפות הרשמיות של האיחוד. הכרך הראשון מכיל הצהרה מפורטת של כל הכנסות האיחוד, את כל ההכנסות וההוצאות של מוסדות האיחוד, למעט אלו של הנציבות האירופית: פרלמנט, מועצה, בית משפט, בית המשפט לפיקוח, הבנק, הבנק להשקעות, ועדות שונות, ונציב תלונות הציבור. הכרך השני מציג את תקציב הנציבות האירופית על כלל משרדיה, תפקידיה, בעלי התפקידים שבה וכיוצא בזאת. הכרך השני הוא למעשה זה המפרט את תכנית הפעולה/ התכנית הביצועית לתקציב האיחוד.

המוסדות הכלכליים והכלכלה במוסדות

​

בנציבות האירופית הנוכחית (2010-2014) עשרים ושבעה חברים (נציב לכל מדינה חברה), מתוכם שמונה נציבים עוסקים בתחומים כלכליים: נציב האמון על תחרות כלכלית, הנציב לתכנון כלכלי ותקציב, הנציב לענייני תעסוקה, הנציב לענייני מסחר, הנציב לענייני תעשייה ופרויקטים, הנציב לנושא יחסים כלכליים ופיננסיים, הנציב לתחום השוק הפנימי ונציב לנושאי מיסים ומכסים, ביקורת ומניעת מרמה. לרשותו של כל נציב כזה עומדת מנהלה כללית אשר כפופה לו ופועלת בתחום אחריותו.