אמנת ליסבון - רקע

​

ב-1 בדצמבר 2009 נכנסה לתוקפה אמנת ליסבון. אמנה זו שינתה בהרבה מובנים את פני האיחוד האירופי. האיחוד האירופי הבין בשנים האחרונות שהשינויים העוברים עליו הן מבית (ההרחבה הגדולה מ-15 ל-27 מדינות היא רק דוגמה אחת), והן מחוץ (מזרח מול מערב לדוגמה) בהיבטים דמוגרפיים, כלכליים, סביבתיים, תרבותיים ועוד, שינו את פני העולם, ומבנים פוליטיים, אמנות ודרכי פעולה שהיו נכונות לפני יותר מחמישים שנה כבר לא מתאימות למציאות הגלובלית הנוכחית. השינויים שהובילו אמנות דוגמת אמנת מסטריכט, גם אם היו עמוקים ויסודיים, לא שינו את בסיס האיחוד האירופי- שינוי אשר היה נראה למנהיגות האיחוד כמתבקש. לכן הוחלט לבצע רפורמות מרחיקות לכת בכל תחום אפשרי כמעט הנוגע לאיחוד האירופי.

משמעותה של אמנת ליסבון

​

אמנת ליסבון, אשר שמה הרשמי הינו אמנת הרפורמה, קבעה סטנדרטים חדשים, יצרה מבנים חדשים, עיצבה מחדש את החוק, הסדר והפוליטיקה האירופית, ושינתה למעשה את כל תחומי החיים של 27 המדינות החברות, על כל 500 מיליון תושביהן, וכמובן של אלה העתידים להצטרף.

ערכים ומטרות בעקבות אמנת ליסבון

​

סעיף 2 לאמנת ליסבון קבע את ערכי היסוד עליהם מתבסס האיחוד האירופי: כבוד האדם, חירות (Freedom, בעבר הוגדרה כ-Liberty), דמוקרטיה, שוויון, עליונות החוק, כיבוד זכויות האדם כולל זכויות בני מיעוטים.