פעילות ירוקה מיוחדת
העשייה הירוקה של האיחוד באה לידי ביטוי בשלושה מישורים מרכזיים:
מטרות האיחוד בתחום זה הן שמירה על הטבע, פיתוחם של מרחבים ירוקים, שמירה על בריאותם ורמת חייהם של תושבי האיחוד. עבור כל מטרה קבע האיחוד תקנון איכות סביבה מהמחמירים בעולם.
דוגמאות לתקנים הן שמירה של 20% משטחו של האיחוד כשמורת טבע, יעדי חקיקה בתחום הירוק, תקנים של טיהור מים וכדומה.
האיחוד שם לו למטרה לשמור על שינוי אקלימי מתחת לרמות המהוות סכנה. באוקטובר 2014 קבע האיחוד מטרות ארוכות טווח (עד לשנת 2030) בתחום האקלים והאנרגיה. מדובר באסטרטגיה במטרות הכוללות אסטרטגיות מעשיות מקיפות, כשבין המטרות הבולטות הן: צמצום של לפחות 40% (ביחס לשנות ה90) של פליטות גזים מחממות, עליית אחוזי האנרגיה ממקורות מתחדשים לפחות 27% ועוד. בנוסף, נחקקו תקנות רבות בנוגע למסחר ותעשייה מזהמת, כשהחקיקה בתחום זה הולכת ומחמירה משנה לשנה.
במקביל לפעילות מונעת, מכין האיחוד את עצמו לשינוי אקלימי משמעותי, הכנה זו בא לידי ביטוי בעיקר בתחום הבנייה והכנה למצבי אקלים קיצוניים כגון שיטפונות ובצרות.
האנרגיה על צורותיה השונות היא מקור הכוח המניע גופים, חום, זרם חשמלי, זרם מים, אור השמש ועוד. בשל כך האיחוד האירופי רואה באנרגיה מתחדשת פתרון לא מבוטל לבעיות אקולוגיות משמעותיות. אנרגיה מתחדשת משמעה שימוש במקורות אשר תהליך הפקתם אינו פוגע במשאבים קיימים ובסביבה. מדיניות האנרגיה של האיחוד האירופי מונעת על ידי שלושה יעדים עיקריים: 1. הצורך לספק אנרגיה בטוחה ואמינה בכל מקום בו היא נחוצה 2. הצורך בסביבה תחרותית שמבטיחה עלויות סבירות עבור משקי בית פרטיים, עסקים ותעשיות 3. השאיפה לצריכת אנרגיה על ידי הפחתת פליטות גזי חממה, זיהומים וצמצום התלות בדלקים נוזליים ומוצקים.
האיחוד האירופי רואה במטרות אלה כתנאי להתמודדות עם אתגרים משמעותיים בתחום האנרגיה; ביניהם העובדה כי השימוש בדלק מאובנים מוביל להתחממות ולזיהומים גלובליים וכן כי התלות ביבוא אנרגיה מובילה להעלאת מחירים באופן דרמטי. חלק מן האסטרטגיה האירופית לפתרון בעיות אלה, מתקשרת ליצירת שוק אנרגיה גמיש ומשולב ברחבי האיחוד כולו. לשם כך, יזם האיחוד את התכנית 'איחוד של אנרגיה' המייצרת שיתופיי פעולה בין מדינות שכנות ותעשיות דומות על מנת להוזיל ולקיים מקורות של אנרגיה מתחדשת לטווח הארוך. מטרה נוספת של תכנית זו היא ליישר קו ולייצר אינטגרציה גם בתחום זה וכן לעודד את כלל מדינות החברות באיחוד לקדם אנרגיה מתחדשת. בנוסף על כך נבחנות אפשרויות של החלפת צינורות גז וחשמל וכן פעולות להגברת התחרות בין ספקים על ידי קידום חופש הבחירה של הצרכן. מטרות אלו מספקות לאיחוד האירופי מסגרת ליצירת מדיניות יציבה בנוגע לפליטה של גזי חממה ואנרגיה יעילה ומתחדשת.
בין המקורות המתחדשים ניתן למנות ייצור חשמל באמצעות רוח, הפקת חשמל מביו-גז המופק מאתרי סילוק פסולת ועוד. עם זאת, מקורות אנרגיה אלה נחשבים להפכפכים ולא אמינים מבחינת קצב ייצור החשמל בטווח הקצר של דקות ושעות. בעיה נוספת היא שיא ייצור החשמל המתחדש שלא עולה בקנה אחד עם שיא הביקוש לחשמל מצד הצרכנים. בגרמניה שנחשבת למובילה בתחום, החליטו להקצות תקציבים גדולים במיוחד כדי להכשיר את רשת החשמל להתמודד עם אתגרים אלה. בעיות אלה הובילו את גרמניה, שנחשבת למובילה בתחום, להקים תחנות כוח מבוססות דלקי מאובנים כגיבוי לתחנות של אנרגיה מתחדשת. פירושו של דבר הוא שיחד עם כל הניסיונות החיוביים להתוויית מדיניות, מדובר במערכת לייצור אנרגיה שעודנה מתגבשת ואינה יעילה מספיק.
על אף שהעבודה עוד רבה, ניתן לומר שתחום זה הוא מהמתקדמים ביותר בנוגע לקידום פתרונות ירוקים באיחוד, כשלא מעט הישגים כבר נרשמו, כך לדוגמא, בין 1990 ל2012 צומצמו פליטת גזי החממה ב18%, ובין 2005 ל2012 נרשמה עלייה בשימוש באנרגיה מתחדשת, מ8.5% ל14.1.
*ערך זה נכתב בעזרת בר זימיליס.