אירופה במגרש הבינלאומי: גלובליזציה ומולטי-ליטרליות

​

האיחוד האירופי כמובן אינו הגוף הרב-לאומי/רב-מדינתי היחיד בעולם. כמוהו ישנן עוד בריתות, חבר-מדינות, ועוד תצורות של שיתופי פעולה רב לאומיים. נושא זה אינו חדש, ועוד משחר ההיסטוריה נוצרו גופים כאלה, אם בתצורה של כיבוש ויצירת אימפריה או אם בצורת הסכמים. נדמה כי חשיבותם של גופים אלה בכפר הגלובאלי רק הולכת ועולה- כיום נדמה כי כוחה של מדינה כגוף בודד במגרש הבינלאומי בטל בשישים אל מול גוש מדינות. הארגון הבינלאומי החשוב מכולם הוא כמובן האו"ם, אשר רק אליו ממונות חמש משלחות של האיחוד (ניו-יורק, ז'נבה, וינה, פריז ורומא).

מדיניות חוץ וביטחון

​

באופן היסטורי האיחוד האירופי ניסה לגבש מדיניות ביטחון משותפת כחלק ממדיניות החוץ שלו. עוד בשנות ה-50 היה ניסיון לגבש תוכנית ביטחון ואמנה ביטחונית משותפת, אך זו נדחתה בהצבעה בפרלמנטים של חלק מן המדינות החברות. כ-40 שנה לאחר מכן, באמצעות אמנות מסטריכט (1992), אמסטרדם (1997) וניס (2001), הצליח האיחוד האירופי לגבש מדיניות חוץ ובטחון משותפת באמצעות שתי זרועות: "מדיניות החוץ והביטחון המשותפת" (CFSP), ומדיניות הביטחון וההגנה האירופית (ESDP).

אירופה ההומניטארית

​

בנציבות האירופית מכהנת נציבה העוסקת בתחום הסיוע ההומניטארי בסביבה הבינלאומית, והאיחוד משקיע מדי שנה מיליארדי אירו בסיוע בין-לאומי. לאיחוד ישנן תוכניות סיוע מסודרות למקומות מוכי עוני, מחלות ורעב (באפריקה ובאסיה בעיקר), וגם תוכניות סיוע לאזורים מוכי אסון (שיטפונות, רעידות אדמה, פיגועי טרור וכדומה).