זהות אירופית
זהות אירופית- הקדמה
הודות לאיחוד האירופי, אזרחי המדינות החברות יכולים לנוע, לטייל, ללמוד ולעבוד בכל אחת ממדינות האיחוד. בחיי היומיום מאמץ ומייסד האיחוד האירופי פרויקטים ותוכניות אשר מטרתן לחבר ולקרב בין אזרחי מדינות האיחוד בתחומי התרבות והחינוך. התקווה היא כי תחושת השייכות של אזרחי אירופה לפרויקט האיחוד האירופי תלך ותרקום עור וגידים ככל שהפרויקט ילך ויצבור תאוצה והישגים בשטח. כבר היום ישנם מספר סממנים היוצרים זהות אירופית משותפת. הבולט בהם הוא מטבע האירו, אך ישנם גם המנון, דגל, סיסמא ובירה אירופית.
על כף המאזניים- זרזים ומעצורים ליצירת זהות אירופית
הגירה ותנועת אנשים באירופה (הסכם שנגן)- אחד התחומים המדרבנים ומובילים לזהות משותפת היא יכולת התנועה החופשית במרחב האיחוד. מכלול שנגן עוסק בנושאי ביקורת גבולות. הוא הוכנס למסגרת האיחוד האירופי באמצעות פרוטוקול מיוחד כיוון שמדינות החלו בו ללא קשר לאיחוד האירופי. בשנת 1985 החליטו בלגיה, גרמניה, הולנד, לוקסמבורג, וצרפת לחתום על הסכם שיסיר באופן הדרגתי את ביקורת הגבולות ביניהן וייצור חופש תנועה לאזרחי כל המדינות החברות בהסכם, לאזרחי האיחוד האירופי ולאזרחים שבאים ממדינות שאינן חברות. ההסכם זכה להצלחה.